אם גם אתם שואלים את עצמכם כיצד מומלץ להתחיל לכתוב את עבודת השורשים שלכם, לפניכם מדריך מלא אשר רבים הולכים לדידו בטרם ביצוע הפרויקט המורכב. למי שלא יודע, פרויקט זה מיועד לבני ובנות ה- 13 כחלק מתכנית משרד החינוך להרחבת הידע על היסטוריית יהדות התפוצות בקרב תלמידי והורי ישראל. הפרויקט כולל הגשת אלבום שורשים והרצאות שונות הניתנות על ידי הורים שנבחרו על ידי הצוות הפדגוגי. כיצד הם נבחרים? על פי רמת העניין שבסיפור. חשוב לציין שסיפור המכיל פרטים מעניינים באמת, למשל מותחן רב או השתלשלות אירועים ממושכת – יכול להיות מועבר בצורה לא מקצועית, ולהיפך: סיפור אזוטרי וקטן יכול לעשות הרבה רעש בבית ספר אם הוא מובא טוב בעבודה. כאן, במדריך זה, תלמדו כיצד להביע את סיפורכם בצורה הטובה והאפקטיבית ביותר.
רשמו בראשי פרקים את סיפוריהם של כל בני המשפחה
התהוות חייהם של הסבים והסבתות משני ההורים – יירשמו בראשי פרקים – כטיוטה בשביל עצמכם. כך, תוכלו להכיר טוב יותר את סיפורם ולדעת היכן הערך המוסף בכל סיפור. זה גם יאפשר לכם לדעת מה הבאז הציבורי בבית ספר שהסיפורים הללו יעשו. סיפורים בהם תגלו שחייהם של יקיריכם היו על הקצה בשל סיכונים שונים במדינת האם, למשל – יכולים לעורר תשומת לב רבה מעמיתיכם ללימודים והוריהם. כאן, חשוב שלא לנוח על זרי הדפנה. עצם היותו של הסיפור מעניין הוא רק חומר הגלם. כעת – חשוב לבצע את הכתיבה כך שאכן תעורר את העניין הרצוי, וכאן חשוב לומר עוד פעם: גם אם במשפחה שלכם אין בכלל סיפורים העוסקים בדיני נפשות או בנושא מתח כזה או אחר – אתם עדיין יכולים להפוך את היסטוריית המשפחה שלכם לסופר-מעניינת אם תיצמדו לכללי הכתיבה הנכונים.
הנחיות כתיבה לסיפורים המשפחתיים
1. רכזו חומרי גלם רבים ככל האפשר: תיעוד ממקור ראשון, תמונות, תעודות, ואפילו אביזרים שאינם נייר כמו תכשיטים עתיקים ותשמישי קדושה.
2. רכזו את חומרי הגלם הללו בהקשר לקונטקסט הכתיבה, אבל אל תאלצו פתרון: הכוונה היא – שצריך לכתוב על פי הטיוטות שרשמתם בראשי פרקים על פי ההנחיה של הפסקה הקודמת, ולא להיזכר בסיפור חדש שלא נלקח בחשבון שעה שעמלתם על הטיוטות. כך, השימוש בחומרי הגלם שאספתם ייראה בקונטקסט הנכון ולא מאולץ.
3. כשהאלבום מוכן, עטרו אותו במידת האפשר בתמונות, וקישוטי נייר שונים בעלי קונטקסט לאלבום. עצם הרעיון הזה כבר ייצור את משיכת הקורא לאלבום שלכם.
